פתח תקוה, מושבה
001.001
מנהלי
חטיבה
1937-1878
81 מ"מ, 1733 תיקים
פתח תקוה, ועד המושבה, המועצה המקומית

פתח תקוה היא המושבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל בעת שיבת ציון החדשה, ומשום כך נקראה "אם המושבות". מייסדיה וראשוניה הונעו משאיפות לאומיות וממחויבות עמוקה לרעיון יישוב ארץ ישראל.
אדמות המושבה נרכשו בחודש אב תרל"ח (1878) משני סוחרים הבעלים של אדמות הכפר הערבי אֻמלבס. בחורף שנת תרל"ט נחרש התלם הראשון באדמות המושבה ובו החלה העלילה המופלאה של עבודת האדמה כערך וכאורח חיים.
התנאים הקשים עמם התמודדו הראשונים שכנעו את אגודת חובבי ציון בחו"ל לתמוך במתיישבים, אולם תמיכה זו לא הספיקה, ובשנת 1888 קיבל הברון אדמונד דה רוטשילד לחסותו עשרים ושמונה מאיכרי המושבה, והחלה בה תנופת פיתוח בענפי החקלאות - כרמים ופרדסים ובשאר תחומי החיים.
לצדה של פקידות הברון התנהלו במושבה מוסדות חברה וחסד, וכל רישומי הקרקעות, ומחלוקות וסוגיות שונות הובאו להכרעתו של רב המושבה. החל משנת 1900 עברה האחריות לניהול המושבה מפקידות הברון לידי פקידי יק"א, שהמשיכו לממן את מוסדות החינוך שבה – יק"א ותלמוד תורה, "נצח ישראל" לבנים ולבנות ונושאים כלכליים ידועים. יק"א הטילה על התושבים לנהל בעצמם את חיי היומיום. התושבים בחרו ועד מקומי שקיבל עליו אחריות מלאה על התנהלותה של המושבה על כל תחומי חייה: החקלאיים, המסחריים, החברתיים והתרבותיים ובכלל אלה בוררויות והכרעות ביחסים בין איש לרעהו.
בשנות מלחמת העולם הראשונה (1918-1915) נקלעה המושבה לקשיים כשקלטה לתוכה את מגורשי תל-אביב יפו. מאוחר יותר הוגלו רבים מבין תושביה לגליל ואל מחוץ לארץ ישראל. בתום המלחמה חזרו החיים בפתח תקוה לתקנם, הועד המקומי קיבל אחריות כבעבר, ומעתה תחת שלטונות המנדט הבריטי, ונוסד בה בית המשפט העברי הראשון (1919).
פתח תקוה, כיישוב היהודי החקלאי הגדול ביותר, הוכרה על ידי שלטונות המנדט כמועצה המקומית הראשונה בארץ ישראל והחל משנת 1921 נבחרה בה מועצה במקום ועד המושבה.
פתח תקוה הוסיפה לשמור על אופיה החקלאי ומשהוכרזה המושבה לעיר בשנת 1937 נבחרה במקביל המועצה הכפרית, שהופקדה על ניהולם התקין של כ- 20 אלף דונם גידולים חקלאיים (פרדסים ועוד).
סמוך לפתח תקוה הוקמו ישובים שבהדרגה הסתפחו לשטח העיר: מושב הפועלים עין גנים, שכונת עולי תימן מחנה יהודה, קיבוץ גבעת השלושה, משק הפועלות, ישוב חקלאי כפר גנים, מושב עובדים של הפועל המזרחי כפר אברהם, שכונת עובדים נווה עוז ושכונת נווה כיבוש (פג'ה).

תאריכים המכוננים בתולדות המושבה
• ערב ראש חודש מנחם אב תרל"ח, 30 ביולי 1878 – רכישת שטח אדמה ראשון של 3,375 דונם של אדמות סלים קסאר.
• ז' בחשוון תרל"ט, 14 באוקטובר 1878 – העלייה על הקרקע.
• א בכסלו תרל"ט, 27 בנובמבר 1878 – נמצאו מים בבאר הראשונה שנחפרה בפתח תקוה.
• כ"ט בכסליו תרל"ט, ד' חנוכה תרל"ט, 25 בדצמבר 1878 – החריש הראשון.
• תרל"ט, 1879 – רכישת אדמות טיאן (8500 דונם) הסמוכות לירקון ואשר ברכישה הקודמת המייסדים נמנעו מלרכשן מחשש למחלות הנובעות ממי הירקון.
• תרמ"א, 1880 – התיישבות "הירקונים" בשטחים הסמוכים לירקון. ההתיישבות נכשלה והתבטלה בשנת תרמ"ב לאחר הרס מגורי התושבים ושדותיהם עקב שיטפונות כבדים מן הירקון ולאחר שרוב המתיישבים חלו בקדחת ורבים מהם נפטרו.
• תרמ"ב, 1882 – עזיבת תושבי פתח תקוה את המושבה והתיישבותם באופן זמני ביהוד עקב שנת השמיטה והחשש מפני הקדחת.
• תרמ"ד, 1884 – עליית הביאליסטוקאים. העולים מתאגדים בחברה שיתופית. תושבי פתח תקוה ובראשם הרב פרומקין חוזרים למושבה. הרב פרומקין בונה את הבית הראשון. תחילת שיקומה של המושבה.
• 1902 – יסוד ועד המושבה הרשמי
• 1921 – הכרזת פתח תקוה כמועצה מקומית, ביקור הלורד בלפור בפתח תקוה. יסוד מועצת הפועלים.
• 1937 – הכרזת פתח תקוה כעיר

ראשיתו של הארכיון המנהלי של העיר פתח תקוה בהחלטת מועצת העיר מס' 124, 14 בנובמבר 1943, לרכז את החומר המנהלי שנוצר תוך כדי פעילות ועד המושבה והמועצה המקומית: לסדר את החומרים שנמצאים במחסן העירייה ולאסוף מסמכים שנמצאים אצל אנשים בעלי תפקידים במושבה לשעבר. חבר מועצת העיר עקיבא ליברכט  קיבל על עצמו תפקיד להקים ארכיון. בארכיון האישי שלו נמצאת כרטסת עם תיאור תיקים ומסמכים.

בשנת 1958 הוקם אגף הראשונים בבית יד לבנים ובו המוזיאון והארכיון ההיסטוריים. מנהל המקום, ברוך אורן, אסף חומרים היסטוריים בקרב תושבי העיר הותיקים. ככל הנראה בשלב הזה הגיעו ליד לבנים תעודות מראשית המושבה. קיים תיעוד לא רב בארכיון האישי של אורן על קבלת החומרים ועל הקשר עם תורמי החומר. אך התיעוד אינו מספיק לשיחזור כל המידע אודות הגעת המסמכים לארכיון. המסמכים הקשורים בניהול המושבה  ע"י מייסדיה סודרו כתת-חטיבה ראשונה - יסוד המושבה.

במועד לא ידוע הגיע ליד לבנים חומר ארכיוני שנשמר בעירייה הכולל חומר מנהלי של המועצה המקומית והפרוטוקולים של ועד המושבה, המועצה והעירייה משנת 1902 ועד שנת ה- 80.

בשנת 2002 הארכיון עבר אירגון מחדש ובמסגרתו החלו להגיע הפקדות מסודרות ממגנזת העירייה.

תתי-חטיבות:

יסוד המושבה (001.001.001)

ועד המושבה (001.001.002)

המועצה המקומית (001.001.003)

מועלם רפי

מסמכי רכישת הקרקעות, ספרי אחוזה, שטרי קנין, מסמכי מייסדי המושבה - שטמפפר, סלומון, גוטמן בדבר גיוס כספים לרכישת האדמות, ספרי ניהול שטחים חקלאים, ספרי נולדים, נפטרים, מפקדי אוכלוסין, פרוטוקולים של ישיבות הועד, המועצה  ספרי העתקות.

אין הגבלה מבחינת התוכן.

החומר עבר מזעור ודיגיטאציה.

עיון במסמכים שעברו דיגיטאציה מותר בעותק דיגיטאלי בלבד.

קטלוג ממוחשב
עברית
(ISAD(G וכללי התיאור של הארכיון.

בית האיכר, 001.002

שרונה מישאל
2008

החטיבה סגורה