איש חינוך שקשר את חייו לעיר פתח תקוה ולתלמידיה. נכדו של אחד ממייסדי העיר וראשוניה, יוסף אלתר קלונימוס ליבוביץ, שכונה בשם ר' אלתר מיהוד ובנו הבכור של "המורה אליהו", מראשוני אנשי החינוך העבריים של העיר פתח תקוה.
עודד נולד בכ"א שבת תרפ"א (30.01.1921) בבית משפחת ירקוני, ברחוב רוטשילד ליד השוק. ומאז ועד מותו לא עזב את העיר.
בילדותו למד בבית הספר היסודי פיק"א. בגיל 14 החל להתנדב ל"הגנה". בוגר "גימנסיה הרצלייה" בתל אביב ובוגר הסמינר למורים ע"ש דוד ילין בירושלים.
במהלך מלחמת העולם השנייה שרת בבריגאדה היהודית, שלחמה באירופה לצד הבריטים. בשלהי המלחמה פעל במסגרת המוסד לעליה ב' בהעלאת פליטים, ניצולי שואה, בדרכם לישראל.
עם תום המלחמה סיים את הכשרתו כמורה והחל ללמד בבית הספר הכרמל (גבריאלי כיום) בתל אביב. עם פרוץ מלחמת השחרור לחם כקצין קשר גדודי בגדוד 145 של חטיבת אלכסנדרוני, שהגנה על פתח תקוה וסביבתה. לאחר המלחמה חזר לבית ספר הכרמל, כסגן מנהל.
בהמשך ניהל את בית הספר היסודי נווה עוז בפתח תקוה והוביל אותו לזכייה בפרס חינוך ארצי.
במשך כל חייו עסק עודד בחינוך. לאחר שסיים את תפקידו בנווה עוז, מונה למפקח מטעם משרד החינוך על בתי הספר באזור שכונת התקוה, יהוד, לוד. בין לבין, נסע פעמיים לשליחות חינוכית בחו"ל. כמו כן במשך עשרים שנה ניהל אחר הצהריים תיכון ערב מטעם העירייה לאנשים שרצו להשלים בגרויות והיה גם מנחה בחינוך הקהילתי של חברת המתנ"סים.
בגיל 75 פרש מפעילותו כמחנך והפך לפעיל מרכזי בארגון גמלאי ההגנה, בשימור מורשת ההגנה, בקרב בתי הספר בעיר.
נפטר בגיל 81 ב' אלול תשס"ב (10.08.2002).

הארכיון נושא את שמו של עודד ירקוני משנת 2005.

 

הארכיון האישי של עודד ורות ירקוני