המושבה פ"ת קמה מתוך כמיהה וחזון לחדוש הישוב היהודי, העצמאי והחקלאי בציון.
כך נאמר בכרוז של חברת "גאולת הארץ" (שחברים בה אחדים ממייסדי פ"ת): "אם אין ארץ – אין ישראל" (שנת תרל"ו)
היה זה חלום מהפכני ופורץ דרך על רקע תנאי הקיום הקשים של הישוב הישן, השלטון הטורקי הקשוח במאה ה-19 והתנגדותם הנחרצת של רבני ירושלים לרעיון היציאה מהחומות. אך החלום קם והיה למציאות.
 
המושבה מסמנת את ראשית ההתיישבות בארץ ישראל החדשה ומאז אותו "בוקר לח בשנת תרל"ח" (1878), סללה דרך בתחומי חיים מגוונים - שמירה והגנה, חקלאות עברית, תנועת הפועלים העבריים בא"י, עבודת נשים – פועלות, בול עברי ראשון ועוד.

 

רחוב חובבי ציון - 1910